<h1>סמ"ק הלכ' ברכות סימן ק"ט</h1>
<h2>דף מב:</h2>
והיכא שלא קבעו מקום לסעודה רק במקרה ישבו שלשתן יחד כל אחד מברך לעצמו בין לעניין ברכ' המוציא בין לעניין ברכות המזון ואם קבעו מקום אחד מברך לכולם וכן אם מהלכין בדרך ואמרו נלך לאכול למקום פלוני נתחייבו בזימון מיהו בתוס' משמע דלדידן הוי פת קביעות אך במהלכין בדרך עד שישבו.
<h2>דף מה:</h2>
והיכ' שקדמו שנים ואכלו דין הוא שיפסי' השלישי סעודתו עד שיגמרו ברכה ראשונה ואח"כ יחזור למקום שפסק ויתחיל נודה זהו לפירוש הקונטריס מיהו לפירוש אחר יחזור לראש. ונרא' לי החלוקים דהיינו היכא שלא אכל פת אחר כן אבל אכל פת אחר כך הכל מודים שצריך להתחיל מראש. ושלשה שאכלו ויצא א' מהם לשוק קורין לו ומזמנין עליו והוא ששומעין קולו, אבל בעשרה שצריך להזכיר שם שמים עד שיבא אצלם.
<h2>דף מו.</h2>
ואורח חייב לברך את בעל הבית ותקנו לו חכמים ברכה אחת, ואפילו לא תהיה ברכת המזון טעונ' כוס.
<h2>דף מז.</h2>
ושנים שאכלו ובא שלישי וישב עמהם ואכל קודם שאמרו הב לן ונברך מזמנין עמו, ואם הוא גדול בחבורה מברך ומוציא גם האחרים ואם רצה נותן רשות אפילו לא אכל רק כזית, אבל אם אמר בעל הבית הב לן ונברך כשאוכלין אצל בעל הבית אז המסובין כולם אסורים לאכול כשאוכלין משלו ואין הבא אחר כך מצטרף עמהם, ואינו מברך להם. [סמ"ק הלכ' ברכות סימן ק"ט]. וכן נמי אם נטלו ידיהם למים אחרונים שוב אינו מצטרף עמהם הבא אחרי כן. [הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק]. והבא על בני אדם שמברכין אם אומרים נברך אומר הוא ברוך ומבורך לעול' ועד, ואם הם עשרה שמברכין בשם יזכיר השם כמותם, מצאם שאמרו ברוך עונה אמן וכן יש לעשות על כל ברכה שאדם שומע שמברך חבירו.
<h2>דף מז:</h2>
ומה שנהגו בבית האבל להוסיף על ברכת המזון אין צריך עשרה, ואין מזמנין על הקטן עד שיביא שתי שערות ואפילו יודע למי מברכין והוא הדין לעשרה מקל וחומר ויש מקילין להשלים לעשרה ביודע למי מברכין, אבל מה שנהגו למסור חומש לקטן זהו מנהג שטות ובירושלמי אומר דשכור מברך אפילו מדומדם.
<h2>דף מח:</h2>
לברך על המזון דכתיב (דברים ח) ואכלת ושבעת וברכת, והיינו בברכה שלאחריו וברכ' שלפני' גמרינן מקל וחומר כשהו' שבע מברך כשהו' רעב לא כל שכן ודרשו רבותינו דהשלשה ברכות דאורייתא וברכה רביעית דרבנן ובברכת הארץ צריך להזכיר ברית ותורה חיים ומזון ומלכות בית דוד בבונה ירושלים, וצריך להזכיר מעין המאורע בשבת רצה והחליצנו, ביום טוב וראש חדש יעלה ויבא ואין משנין חתימת הברכה. ואם שכח ולא הזכיר ונזכר קודם שהתחיל ברכה רביעית בשבת אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ביום שבת קודש לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת וביום טוב אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן מועדים לעמו ישראל לששון ולזכרון ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים. ובראשי חדשים אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לכפרה ולזכרון ברוך אתה ה' מקדש ישראל וראשי חדשים, והיכא דמיקלע שבת ויום טוב או שבת וראש חדש אומר רצה והחליצנו. ואינו מזכיר בו לא יום טוב ולא ראש חודש ואחר כך אומר יעלה ויבא, ואין מזכירין בו של שבת כלל וכן בתפלה וכששכח כוללן יחד בברכה שאמרנו למעלה והיכא שלא נזכר עד שהתחיל ברכה רביעית בשבת ויום טוב חוזר לראש ובראש חדש לא יחזור משום דאי בעי לא אכיל רק מיני תרגימה וכן במנחה בשבת.
<h2>דף נ.</h2>
ושתי חבורות שאוכלות בבית אחד ורואים זו את זו מצטרפין ואם לאו אלו מזמנין לעצמן, ואלו לעצמן, ואם יש שמש מצרפן. וכן אומר ריב"א בבית חתנים אעפ"י שאין מברכין שהשמחה במעונו אלא במקום חופה אם שמש מצרפן ורואין זה את זה אפי' בב' חדרים הכל נחשב מקום חופה.
<h2>דף נא.</h2>
יש אומרים כן מי ששכח ולא בירך אחר אכילתו ונזכר קודם שנתעכל המזון במעיו כל זמן שאינו רעב חוזר ומברך כרבי יוחנן וכן בספק, ולאחר מיכן אינו מברך.
